Vayedaber

Eirouvine

Daf 58b

משנה: הַמּוֹצֵיא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. בַּמֶה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּיְשָׁנוֹת אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת פָּטוּר. מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְרִיכוֹת מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן וּמְבִיאָן. וּבַסָּכָּנָה מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ:

Traduction

Lorsque le samedi on trouve des phylactères en public (213)Où il est à craindre qu'on leur mange de respect., on peut les rentrer en les emportant attachés sur soi, par paire (214)Ceux de la main et de la tête, étant admis l'avis de celui qui dit d'en porter même le samedi.. R. Gamliel dit: on peut chaque fois emporter 2 paires. Ce n’est vrai toutefois que s’il s’agit de phylactères ayant déjà servi, mais ce n’est pas nécessaire s’ils sont tout neufs. Si on les trouve liés ensemble par paires, ou tous attachés, il faut rester auprès d’eux jusqu’à la nuit, puis les rentrer. S’il y a danger à les surveiller (à cause des persécutions religieuses), il suffira de les couvrir avant de les quitter.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המוצא תפילין. בשבת בר''ה או בשדה במקום שהן נאבדין ואינן משתמרין:

מכניסן זוג זוג. כלומר שמכניסן דרך מלביש כדרך שלובשן בחול של יד ביד ושל ראש בראש ונכנס וחולצן בבית וחוזר ויוצא ולובש זוג שני וחולצן עד שיכניס את כולן ואפילו למ''ד שבת לאו זמן תפילין והכי קי''ל מ''מ דמכיון דליכא חיוב חטאת אם הוציאן דרך מלבוש דלאו משוי היא כדתנינן לעיל בפ' במה אשה בהלכה ב' הכא משום הצלה שרו ליה רבנן לכתחלה לאצולינהו דרך מלבוש:

ר''ג אומר שנים שנים. דקסבר דמכיון דמשום הצלה התירו א''כ שרי ליה ללבוש שנים בראש ושנים בזרוע מפני שמקום יש בראש להניח שני תפילין וכן מקום בזרוע ללבוש שני תפילין ואין הלכה כר''ג שלא התירו משום הצלה אלא דרך מלבוש כמו שרגיל ללבוש בחול:

בד''א בישינות. שהיו בהן רצועותיהן והן מקושרין בקשר של תפילין שודאי תפילין הן:

אבל בחדשות. שלא היו רצועותיהן מקושרין אין בהן קדושת תפילין וכקמיעו' בעלמא הן פטור הוא מלהכניסן ואינו נזקק להן:

מצאן צבתים. והן מקושרין זוג זוג או כריכות שהן כרוכין הרבה ביחד ואינו יכול להכניסן דרך מלבוש זוג זוג מכיון שהן הרבה ויכלה היום ולא יכניסן:

מחשיך עליהן. יושב ומשמרן עד שתחשך ומביא את הכל במוצאי שבת:

ובסכנה. מפרש בגמרא בסכנת השמד שגזרו שלא להניח תפילין ומתיירא גם כן לישב ולשמרן עד שתחשך שלא ירגישו בו:

מכסן במקומן. באיזה דבר שלא יהו מוטלין דרך בזיון ומניחן והולך לו וקאמר בגמרא דחסר בבא אחת במתניתין והכי תנינן בד''א בסכנת עכו''ם מפני השמד אבל אם מתיירא להחשיך עליהן מפני סכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות ומביאן או כר' שמעון במתני' דלקמן נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה:

הלכה: הַמּוֹצֵא תְפִילִּין כול'. הַמּוֹצֵא תְפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג. דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. אַחַת בְּרֹאשׁוֹ וְאַחַת בִּזְרוֹעוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁנַיִם שְׁנַיִם. שְׁנַיִם בְּרֹאשׁ וּשְׁנַיִם בִּזְרוֹעַ.

Traduction

Si l’on trouve des phylactères, est-il dit, on les rentre par paires, de la même façon qu’il est d’usage de les revêtir en semaine, savoir l’un au bras, l’autre sur la tête. Selon R. Gamliel, on peut rentrer ainsi 2 paires à la fois, en mettant 2 au bras et 2 en tête (215)Suit un passage, déjà traduit, (Berakhot 2, 3) (t. 1, p. 34-35)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג. טעמא דת''ק דרך מלבוש הוא אחת בראשו ואחת בזרועו ולר''ג שנים שנים וכו' כדפרישית במתני':

58b מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ מְחִיצָה. רַבָּא אָמַר. צָרִיךְ מְחִיצָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. אָֽמְרוּ חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת אָמַר רִבִּי בָּא. דְּתַנִּינָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּבוֹהָה מִכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן. אָמַר לוֹן. תַּמָּן שֶׁיֵּשׁ שָׁם תִּקְרָה אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. בְּרַם הָכָא שֶׁאֵין שָׁם תִּקְרָה צָרִיךְ מְחִיצָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְאַתָּ מַר. מְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. בְּשֶׁאֵין שָׁם מְחִיצָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם מְחִיצָה מוּתָּר.

Traduction

Faut-il, selon R. Juda de notre Mishna, que les arches en question soient pourvues d’une clôture? Selon R. Aba, il en faut une; R. Yossé en dispense. Les compagnons d’étude dirent en présence de R. Yossé que l’avis de R. Aba, prescrivant la présence du mur, est juste, puisque l’on a enseigné plus haut (8, 7): ''Selon R. Juda, la clôture (servant à séparer en 2 un puits mitoyen) n’aura pas eu plus d’effet qu’un mur entre 2 cours'' (il faut donc croire que R. Juda exige du moins la présence du mur). De cette Mishna toutefois, fut-il répliqué, nous n’avons rien à conclure; car à défaut de toiture il faut une séparation; tandis qu’ici, pour les arches des ponts qui sont couvertes, il se peut qu’il y ait dispense en raison de la couverture. Quant à l’opinion professée par R. Juda au sujet de l’autorisation de transporter sous ces arches accessibles de toutes parts, elle subsiste (212)Cf. ci-dessus, (2, 4). au cas où le chemin abouti dans une vallée (domaine intermédiaire); mais s’il aboutit sur la voie publique, le transport y est interdit. Cette interdiction a lieu en cas d’absence de clôture; mais s’il y en a une (ce qui rend le domaine privé), il est permis d’y transporter.

Pnei Moshe non traduit

מהו שיהא צריך מחיצה. בגשרים המפולשין אליבא דר' יהודה או דילמא הואיל דס''ל דלעולם אמרינן פי תקרה אף על פי שאין להם מחיצות מלמטן מטלטלין תחתיהן ופליגי רבי בא ור' יוסי בהא:

אמרו חברייא קומי ר' יוסי יאות אמר ר' בא. דהא אשכחן לר' יהודה דס''ל דצריך מחיצה להיכרא דהא תנינן בפ' דלעיל גבי בור שבין שתי חצירות וכו' אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מכותל שביניהם וכלו' שהכותל שביניהם מיחשב כמחיצה וא''צ לעשות לו מחיצה אחרת אלמא דמיהת מחיצה צריך:

אמר לון. ר יוסי מאי מדמיתו הא דר' יהודה דמתני' לההיא דכותל שבין ב' חצירות:

תמן. כלומר במתני' בגשרים המפילשין שיש שם תקרה א''צ מחיצה דבכל הצדדין אמרי' פי תקרה יורד וסותם:

ברם הכא. גבי בור וכותל שאין שם תקרה צריך מחיצה:

דאמר רב יהודה. וכן אמר רב יהודה בהדיא דמפרש למילתיה דר' יהודה הדא דאת אמר שמטלטלין תחתיהן במפולשין הן לבקעה שהיא כרמלית אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור והא דבר''ה אסור בשאין שם מחיצה אבל אם יש שם מחיצה מותר ש''מ דמיהת מתני' דבמפולשין לבקעה מיירי רבי יהודה ואין צריך מחיצה:

הדרן עלך פרק כל גגות

Eirouvine

Daf 59a

רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר. הַנּוֹתֵן תְּפִילִּין בַּלַּיְלָה עוֹבֵר בְּעַשֵּׂה. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁמַרְתָּ֛ אֶת הַֽחוּקָּה הַזֹּ֭את מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה: יָמִים וְלֹא לֵילוֹת. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב וּמַתְנֵי בְּרַמְשָׁא וּתְפִילִּין עֲלוֹי. מִצְדְדִין הָיוּ כְמִין פיקרין הָיוּ בְיָדוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. לֹא מַר אֶלָּא. הַנּוֹתֵן. אֲבָל אִם הָיוּ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מִצְוָתָן עַד שֶׁתְּכַלֶּה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק. אִית דְּבָעֵי 59a נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְהָיוּ לְךָ֙ לְא֝וֹת. מִי שֶׁצְּרִיכִין אוֹת. יָֽצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵן גּוּפָן אוֹת. וְלֹא כְבָר כָּתוּב מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִילָּה דְלָא מְחוּוְרָא מְסַמְּכִין לֵיהּ מִן אַתְרִין סַגִּין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

הנותן תפילין בלילה. עליו:

עובר בעשה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת. וקסבר חוקה זו בתפילין הכתוב מדבר וכתיב מימים ימימה ימים ולא לילות ולאו הבא מכלל עשה עשה היא. וגרסי' להאי סוגיא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה ג':

והא ר' אבהו יתיב וכו'. ומשני מצדדין היו שלא במקום הנחת תפילין אלא מן הצד וכמין פקדון היו בידו לשומרן ולא הניחן לשם מצוה:

אית דבעי מימר. דהיינו טעמיה דר' אבהו לפי שכבר היו עליו מבעוד יום ולא אמר עובר בעשה אלא הנותן עליו בתחילה בלילה:

ואית דבעי מימר מצותן עד שיכלה רגל מן השוק. אפי' למ''ד אין זמן תפילין בלילה והא דר' אבהו היה מקודם זמן הזה ובברכות שם לא גריס להא על דר' אבהו:

אית דבעי מימר נישמעינה מן הדא. התם קאמר לעיל מינה ימים ולא לילות ימימה פרט לשבתות וי''ט ועלה קאי דאית בעי מימר דמהכא נפקא לן פרט לשבתות ויו''ט דכתיב והיה לך לאות ימים שצריכין אות יצאו שבתות ויו''ט שהן גופן אות שאסורין בעשיית מלאכה:

ולא כבר כתיב מימים ימימה. וכדרשא דלעיל מימימה ודרשא דלך לאות למה לי:

לית לך. לשנויי להאי מילתא אלא כהאי דאמר ר' יוחנן כל מילא דלא מחוורא שאינו כתוב בפירוש להמיעוט אלא דאסמכינן לה אדרשא מאסמכתות מסמכין לה מן אתרין סגין ול''ק כל הני למה לי שאינם אלא אסמכתות:

נָשִׁים מְנַיִין. וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת בְּנֵיכֶם֭. וְלֹא בְנוֹתֵיכֶם. הַחַייָב בַּתּוֹרָה חַייָב בִּתְפִילִּין. נָשִׁים שֶׁאֵין חַייָבוֹת בַּתּוֹרָה אֵין חַייָבוֹת בִּתְפִילִּין. הָתִיבוּן. הֲרֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל הָֽוְתָה לוֹבֶשֶׁת תְּפִילִּין. אֵשֶׁת יוֹנָה הָֽיְתָה עוֹלָה לְרֶגֶל. וְלֹא מִיחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אִשְׁתּוֹ שֶׁלְיוֹנָה הִיאשְׁבָּה. מִיכַל בַּת שָׁאוּל מִיחוּ בָהּ חֲכָמִים.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

נשים מניין. למעט מתפילין ואמתני' דהתם קאי והכא מייתי לה אגב כדרך הש''ס הזה:

ולמדתם בניכם. כתיב ולא בנותיכם ומקיש תפילין לת''ת החייב בתורה וכו':

התיבון הרי מיכל בת שאול וכו'. וקאמר ר' אבהו דבאמת אשתו של יונה הישבה שהחזירוה חכמים שלא יקבע הדבר לפי שהנשים פטורות מראייה וכן למיכל בת שאול מיחו חכמים בידה:

הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן אֵין מְחוּוָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחוּוָּר. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. עַד מָקוֹם שֶׁגָּבְהוֹ שֶׁל רֹאשׁ מַחֲזִיק. וְכַמָּה מַחֲזִיק. שְׁתַּיִם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בַחוֹל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִין בָּעֵי מֵיתַב. יְהָבוֹ. אָמַר רִבִּי זְרִיקָא. אַסְבְּרִי רַב הַמְנוּנָא. עַד מָקוֹם שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁל תִּינּוֹק רוֹפֵף. תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל תַּרְנְגוֹל שֶׁנִּסְקַל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. רָאָה רֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינּוֹק רוֹפֵף. הָלַךְ וְנִיקְרוֹ.

Traduction

D’après l’avis des autres sages, il n’est pas légalement interdit, le samedi de porter des phylactères (ce n’est qu’une prescription rabbinique); selon R. Gamliel, c’est une défense légale (216)Aussi permet-il, à titre d'ornement, de rapporter 2 paires en ce jour.. R. Jérémie au nom de R. Samuel dit que R. Gamliel admet aussi l’autorisation légale de les porter le samedi; seulement, il permet ce transport par une autre raison, c’est que l’on a mesuré la capacité de contenance du sommet de la tête, qui peut recevoir 2 phylactères. S’il en est ainsi, pourquoi ne pas permettre en semaine de porter 2 paires réunies? En effet, dit R. Hagaï, si l’on veut porter 2 paires, c’est permis. R. Zeriqa, au contraire, dit: R. Hamnona m’a enseigné que la place des phylactères va jusqu’à l’endroit où le crâne de l’enfant est mou (217)''Le comment. a: Fontène ; ce mot roman, nous dit M. D., indique la partie molle du crâne.''. On a enseigné ailleurs (218)(Eduyot 6, 1).: R. Juda b. Bava témoigna qu’un coq fut lapidé pour avoir causé la mort d’un enfant, en lui perforant le crâne dont il avait piqué la partie molle.

Pnei Moshe non traduit

הוון. בני הישיבה בעיי מימר דבהאי סברא דקאמר ר' יוחנן מילא דלא מחוורא פליגי ר''ג ורבנן דעל דעתן דרבנן אין מחוור הדרש למעט שבתות וי''ט וקסברי שבת זמן תפילין ולפיכך לובשן זוג זוג ולא יותר כדי שלא יעבור על בל תוסיף ולר''ג הדרש מחוור הוא ושבת לאו זמן תפילין הוא ומכיון שלובשן כדי להצילן מניחן עליו שנים שנים:

אמר ר' ירמיה בשם ר' שמואל. דאפ''ה בעי טעמא לר''ג דמכיון שהתירו דרך מלביש להצילן שנים שנים א''כ אפילו טפי נמי אלא משים ששיערו לומר הנחת תפילין עד מקום שגובהו של ראש מחזיק וכו' הלכך טפי לא:

מעתה אפילו בחול נמי. יניח שנים שנים ואמר ר' חגיי אם בעי מיתב שנים שנים יתיב עליו לפי שיש מקום לכך:

אסברא. לי רב המנונא למקום הנחת תפילין עד מקום שמוחו של תינוק רופף ולדידיה אין מקום בראש להניח שני תפילין:

תמן אנינן. ברפ''ו דעדיות ר' יהודה בן בבא העיד חמשה דברים שממאנים את הקטנות וכו' ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש דאחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף במשמע ומפרש היאך הרג ראה ראשו של תינוק רופף ומתנענע וניקר את מוחו ואיידי דאיירי לעיל במקום תפילין מייתי להא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source